אזרבייג’ן נחושה לשקם את הריסות עיר הנופש של קרבאך שׁוּשָׁהּ

אזרבייג’ן נחושה לשקם את הריסות עיר הנופש של קרבאך שׁוּשָׁהּ

10.11.2021

מאת רחל אברהם

נשיא אזרבייג’ן אילהם אלייב חתם לאחרונה על צו לשיקום תחנת הרדיו והטלוויזיה בעיר שׁוּשָׁהּ. לפי התקשורת האזרבייג’נית, למשרד הממשלתי לפיתוח דיגיטלי ותחבורה הוקצו 200,000 מאנאט )118,000 דולר) לתכנון והקמת התחנה.

ב-20 בספטמבר 2020, בתגובה לפרובוקציה ארמנית רחבת היקף, החליטה אזרבייג’ן להשתלט מחדש על אדמותיה באזור קרבאך השייכות לה על פי החוק הבינלאומי וארבע החלטות של מועצת הביטחון של האו”ם. המלחמה בת 44 הימים שמה קץ לכמעט 30 שנות כיבוש ארמני. ב-8 בנובמבר הצליח צבא אזרבייג’ן להשתלט על שושה.

כמה ימים לאחר מכן חתמו באקו וירבן על חוזה שלום בתיווך רוסי, ובכך הביאו את המלחמה לסיומה הפתאומי. צבא אזרבייג’ן שחרר 300 כפרים וערים באזור קרבאך הארמנים הורשו להחזיק בשטחים הנותרים במסגרת ההסכם. עם זאת, עבור העם האזרבייג’ני, ליבה ונשמתה של האומה הם בשושה והעובדה שהעיר נבנית כעת מחדש היא מקור לגאווה לאומית.

שושה הייתה אחת ממרכזי התרבות של אזרבייג’ן, מקום מושבם של אינטלקטואלים אזרים רבים, משוררים, סופרים, ובמיוחד מוזיקאים. ב-1977 הוכרזה העיר כשמורה של אדריכלות והיסטוריה של אזרבייג’ן. ב-1992, בעקבות מלחמת נגורנו קרבאך, נטשה את העיר האוכלוסייה האזרית המוסלמית שהיוותה 98 אחוזים מהתושבים, והיום גרים בה פחות משלושת אלפים בני אדם, בעיקר פליטים מחלקים אחרים של אזרבייג’ן. כאמור, ב-8 בנובמבר 2020 נערך הקרב על שחרור העיר, והיא נכבשה בידי צבא אזרבייג’ן. הקרב הוביל לסיום מלחמת נגורנו קרבאך השנייה. הארמנים הכחישו תחילה שהעיר נכבשה, אך בהמשך הודו בכך.

ההחלטה להחיות את שושה היא אירוע מונומנטלי. בביקורי בעיר בקיץ שעבר ראיתי את שרידי מה שהיו פעם משרדי העיתון המקומי של שושה, שהארמנים הרסו, לצד הרס הבנק המקומי, משרדי ממשל מקומיים, מסגדים רבים וארמונה של המשוררת הלאומית האזרבייג’נית. הארמנים גם דאגו להדחיק את התקשורת בשפה האזרבייג’נית בעיר במהלך כמעט 30 שנות הכיבוש. עם הצו של הנשיא אלייב, כל זה אמור להשתנות, והתקשורת המקומית בשפה האזרבייג’נית עומדת להתחדש.
ברור מאליו מדוע הכיבוש הארמני ביקש להשמיד את כלי התקשורת המקומיים של אזרבייג’ן. המשורר והמחזאי האירי אוסקר ויילד אמר פעם, “באמריקה הנשיא שולט ארבע שנים והעיתונות שולטת לנצח נצחים”. העיתונאים הם שמדברים על ההיסטוריה, הפוליטיקה והתרבות של אזרבייג’ן. הם קולו של העם אותו ביקשו הארמנים לטהר אתנית מאדמותיו. זאת הסיבה שאחד הדברים הראשונים שחייבים להיבנות מחדש בשושה היא התקשורת המקומית.

הרצון לבנות מחדש את שושה ואת כל האזורים המשוחררים עז מאד בקרב האזרבייג’נים, כולל גם את קהילת היהודים ההרריים שמשתתפים השבוע בצעדות לציון יום הניצחון על ארמניה, בהן הם מניפים את דגלי אזרבייג’ן וישראל כאחד. לדברי הרב זמיר איסייב, מנהל בית הספר היהודי בבאקו, “צעדת הניצחון של הקהילה היהודית בבאקו מתחילה מול אנדרטת הגיבור הלאומי אלברט אגרונוב (מפקד טנק יהודי אזרי שזכה לאחר מותו בקרב במלחמת נגורנו קרבאך בתואר הגיבור הלאומי של אזרבייג’ן). התחנה הבאה – סמטת הקדושים”.
אנסטסיה לברינה, הכתבת האזרבייג’נית של הערוץ הקנדי CBC TV, ציטטה את רפאל נקטלוב, העורך הראשי של השבועון Bukharian Times, שכתב: “אפשר להשוות את האזרבייג’נים שחגגו את הניצחון בניו יורק ב-8 בנובמבר 2020 לחוגגי יום הניצחון ב-1945”. לברינה, שמוצאה רוסי, הוסיפה: “אזרבייג’ן היא המולדת שלי, אדמתי, ואני גאה בחוסן ובאומץ של השאהידים שלנו”.

שאהיד הוא מונח דתי-מוסלמי שפירושו המילולי הוא “עֵד”. זהו תואר שניתן למוסלמי לאחר מותו, אם מת תוך כדי קיום מצווה דתית, או תוך כדי מלחמה או כל צורת מאבק אחרת (גם לא אלימה ואפילו פסיבית) למען הדת. בארצות ערב משתמשים במונח זה בין היתר כתואר לחיילים שנהרגו במילוי תפקידם (כך נהוג גם בקרב הדרוזים לגבי חללי צה”ל הדרוזים).

נשיא אוקראינה לשעבר ויקטור יושצ’נקו אמר פעם במהלך ביקור ממלכתי באזרבייג’ן: “עצוב לראות את שושה בהריסותיה. הכל הרוס, אבל ניתן לתקן את ההרס בעזרת יחס נכון ורוח לחימה, ומאלה יש לעם האזרבייג’ני די והותר”

הרשמו| לקבלת מידע ועדכונים
  • שדה זה הינו למטרות אימות וצריך להישאר ללא שינויים.